ב-23.3.2026 אישרה הכנסת את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026. החוק מסמיך את בתי הדין הרבניים בישראל לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים, בתנאי של "הבעת הסכמה" ע"י הצדדים.
מה זה אומר?
שכל הסכם אזרחי בין שני א.נשים בישראל עשוי להגיע לבוררות מחייבת בפני הרכב דתי של גברים בלבד, בבית דין רבני שפוסק על פי דין תורה.
למה זה בעייתי?
- החוק יוצר מערכת שיפוטית מקבילה, המוסמכת לקיים בוררות מחייבת בנושאים אזרחיים ויומיומיים, במימון ציבורי וללא כל הכשרה מקצועית במשפט אזרחי או בבוררות.
- בית הדין הרבני פועל ע"פ הדין הדתי, ללא קשר לאמונות, התפיסות ואורח החיים של העומדים או העומדות בפניו.
- בתי הדין הרבניים לא רואים את עצמם ככפופים לפסיקות בג"ץ, לחוקי היסוד ולזכויות שקבועות בהם.
- הסכמה של הצדדים? החוק אמנם מחייב "הבעת הסכמה" ע"י שני הצדדים לבוררות, אבל פעמים רבות יש חשש שההסכמה לא ניתנת באמת מרצון חופשי, אלא מתוך לחץ, גלוי או סמוי שמופעל על אחד הצדדים - למשל בחתימה על הסכם שצד אחד נאלץ לחתום עליו (הסכם שכירות על דירה מבוקשת, הסכם על הגן הפרטי ועוד).
- החוק ביטל גם את החובה לאשרר את הכרעת הבוררים בבית משפט, שנועדה לוודא שהיא מותאמת לחוקי המדינה ושומרת על זכויות היסוד של הצדדים, כך שא.נשים עלולים להישאר ללא כל הגנה על זכויותיהם.ן החוקיות.
החוק הזה יכול להפוך להיות חלק מהסיפור של כולנו. יכול להשפיע על הזכויות של כל אחת ואחד מאיתנו.
מי עלולים להיפגע במיוחד?
- נשים - בבתי הדין מכהנים גברים בלבד, הרואים בעדותה של האישה כפחותה לזו של גבר, ופועלים על פי תפיסות הלכתיות שרחוקות שנות אור מהזכות לשוויון מגדרי במשפט האזרחי.
- להט"ב - עשויים למצוא עצמם נתונים להחלטות רבנים המתנגדים לאורח חייהם ואשר אינם מחויבים לזכות השוויון ולאיסור ההפליה.
- מיעוטים ואוכלוסיות חלשות - יהיו נתונים יותר ללחצים להסכמה לבוררות בבית הדין.
וזה (ממש) לא הכל:
הכנסת הנוכחית הרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים כבר בנובמבר 2025 גם בכל הנוגע להליכי גירושים, בתיקון חוק שמאפשר לבתי הדין לדון במזונות ילדיהם, גם ללא הסכמת שני הצדדים. בנוסף, הממשלה ה-37 פרסמה הצעה (תזכיר) לחקיקה נוספת, המסמיכה את בתי הדין הרבניים לדון גם ביהדותו של אדם וכשירותו להינשא ברבנות.